שתהיה שבת ושיהיה שלום.
ועכשיו שמישהו יעז להגיד משהו לא טוב על הווידיאו בפליקר.
(הרגעים בהם קרייני החדשות מביטים במצלמה ללא מילה מייצרים אצלי תחושה שהיא בין חוסר אונים לשקט אמיתי)
שתהיה שבת ושיהיה שלום.
ועכשיו שמישהו יעז להגיד משהו לא טוב על הווידיאו בפליקר.
(הרגעים בהם קרייני החדשות מביטים במצלמה ללא מילה מייצרים אצלי תחושה שהיא בין חוסר אונים לשקט אמיתי)
by
Tags:
לפני כמה שנים דורון סולומונס עשה וידיאו ארט שנקרא “הערב בחדשות” ואז יונית לוי וגדי סוקניק, אז צמד לוהט שנהנה להגיש חדשות ביחד, שתקו כמו דגים. וכמה שנים לפני כן, אם הזכרון שלי לא בוגד בי והוא בדרך כלל לא בוגד, סולומונס עשה עבודת וידיאו שבו לא מעט פוליטיקאים שתקו בזה אחר זה למצלמה. ובאמת המבקרים והמבקרים הגיבו ואמרו או כתבו שהעבודות האלו טורדות מנוחה. הייתי אומרת שז’אנר השתיקות תופס תאוצה.
ומה שלא יהיה – כותרות של חדשות אוהבות, כנראה, מגישות בבלונד.
קצת לינקים, כי בכל זאת זה אינטרנט פה:
1. דורון סולומונס – “הערב בחדשות” – שתיקת המגישים ב-2005-
http://e.walla.co.il/?w=//899680
2. טל פולקמן – השתיקות של יונית וגדי, גרסת 2003 –
http://www.youtube.com/watch?v=GzK-Yx9AZzU
אכן שתיקות מעיקות.
אבל מה שהכי הרשים אותי זה המהפך של יונית: האיפור, הפן, המבט.
זה היסטרי! בפריים הראשון היא פשוט נראית ילדה נבוכה. במבט ראשון היא הזכירה לי את ג’ודי פוסטר בסרטיה הראשון.
מהפך, שלא לומר – מהפכה.
[…] ויה שורו הביטו וראו […]
לפרוטוקול
לפני כמה שנים תלמידו של דורון סולומונס, טל פולקמן, עשה עבודת וידאו – יונית וגדי.
צפה מורו דורון בעבודה בכיתה, עשה עבודה זהה, עם אותן הדמויות ואותו הרעיון והציג אותה כשלו.
הוא עף על זה מהמדרשה לאמנות בבית ברל.
עוד כמה שנים יזכרו שדורון סולומונס עשה עבודה “כל שתיקותיי”, כמה עצוב..
מזל שיש תיעוד של השנים כבר פה בתגובות, ככה שאנחנו מכוסים מבחינת קרדיטים ראויים לאנשים המתאימים. מה גם שאי אפשר לטעות בגילה של יונית א’ לעומת גילה של יונית ב’.
ומעבר לזה, גם הוידיאו שלקוח כאן מאיש זר נעשה הרבה שנים אחרי אבל לאו דווקא כתגובה או בעקבות. הרבה פעמים רעיונות צצים אצל כמה אנשים במקביל.
(ואפילו טכנולוגיות חדשות שצצות בכל העולם במקביל. רואים את זה יפה בארכיאולוגיה, שזה תחום שנוטה לא לעניין אותי בדרך כלל, אבל יש לו את הרגעים שלו)
רעיונות נוטים להתעורר יחד, זה נכון
מאידך לא יודע מה להגיד לך על זה
אם מורה שלך היה מצלם פריים או סדרה שהיא עלק פרפראזה על עבודה שלך שלא לומר כמעט זהה איך היית מרגישה?
מעבר לכך זו רכילות ידועה לכל בעולם האמנות (זה הדיבור בבצלאל בכל אופן) שדורון העתיק, ו”בחר” לעזוב אחרי
(גם רעיונות פילוסופים צצים במקביל, חקרתי את התקופה של 500 לפנה”ס לערך ויפה לראות הקשרים רעיוניים בין סוקרטס, בודהא, שיבת ציון ובניין בית השני, תקופה של פריחה רוחנית -זה נהיה ארוך אני אעצור עכשיו 🙂
ברור שהייתי מתבאסת, אבל הסיפור התפוצץ יפה. זאת אומרת קיבל את המשקל שלו, אני חושבת.
ובגדול – כולנו מושפעים כל הזמן. קשה לשים את האצבע על מה גורם למה, או מה מייצר אצלינו דימוי מסויים. אני חורגת כמובן לדיון תיאורטי, כי המצב במקרה הספציפי די ברור או לפחות נראה די מובהק. ובדיון התיאורטי, יש כל כך הרבה דברים שהם העתקים וכל כך הרבה דברים שהם התייחסות או התכתבות והקו שעובר בינהם הוא כל כך דק.
תראי, אפשר גם לומר שהדיון הזה הוא לכאורה העתק של דיון של העתק של דיון. עידן השיעתוק – אני מניח שמוכרים לך הטקסטים.
זה עדיין לא מעקר אותו או מוריד מהרלוונטיות שלו.
את -ה-אמת כל אנדיבידואל צריך לגלות בעצמו. מחדש.
א-מן
כן יהי רצון 🙂
Leave a Reply