הבטחתי לדבר בשבחיי ה-iPhone בהמשך. אבל מאז נשפכו כל כך הרבה מילים בנושא. מקטרגים, קנאים, אוהדים שרופים וסתם אנשים פרווה שפכו ושפכו ושפכו מילים על התופעה, הטכנולוגיה, התרבות, העתיד, הנוער והציונות.
אבל אחרי התקנת ה-pocketguitar כבר אי אפשר לשתוק. לא, באמת.
בינתיים הצלחתי לנגן את ההתחלה של “רעמים וברקים”. בקטנה. בקטנטנה. (ואחרי הפתיח המוצלח הלכתי על כמה אקורדים ג’נריים)
הוכחת וידיאו יו-טיוביסטי:
ובי נשבעתי שאם אי פעם אצליח לנגן את באך באייפוני, יו-טיוב יהיה הראשון לדעת.
Leave a Reply