השרב הזה עושה ריח של קיץ. יש כבר פרחים של פסח בכל מקום, כליל החורש פורח וברחובות גבעתיים יש את העצים האלה עם הפרחים הוורודים שמזכירים לי את ליל הסדר. אם מישהו היה שואל אותי – קצת מהר מדי. צריך רק לקוות שעוד לא סגרנו את הנושא הזה של החורף.
תחילת האביב מביאה איתה גם את אפקט ההתעוררות הכללי, לא רק זה של היציאה משנת החורף של הצבים והדובים, אלא זה של השלת שכבות כללית ואיברים שמתחילים להתמתח. המוח שלי, לדוגמא, מפיק חלימת אביב – חלומות הזויים במיוחד, שינת בוקר טרופה עם מחזות סוריאליסטים מהרגיל, חלומות בהשראת העובדה שחם מדי מתחת לפוך. לאחרונה, נדמה לי שאלו חלומות של שאריות יום אמש. מין בליל חסר משמעות של מחשבות שמנסות למשוך תשומות לב. בעידן שבו הכל מתחלק לפי יכולת ה-Focus of Attention, אין הגדרה טובה יותר לחלומות האלה מחלומות ספאם.
ביניהם אני צריכה לברור ולחפש את החלומות שבאמת אוהבים אותי ושלחו לי מייל עם משמעות, עם חומר לפרשנות. פרויד היה מתווכח, אבל הוא לא כאן.
Leave a Reply