אני שמחה לבשר על קטגורייה חדשה: מסודרים. קצת מחיי ההייטק, לאלו שעדיין עוסקים בעבודות כפיים, כראוי לכולנו (כפיים, כפיים).
כיאה לסטארט-אפ צעיר אנחנו יושבים בווילה בצפון תל אביב. בריכה אין (אבל לשכנים יש), גינה יש, שירותים אחד. מתחיל להתגבש הווי, דינמיקות בין אנשים, מתחילה להתגבש קבוצה.
בשירותים מונח לו, בתמימות מחשידה, ספריי Glade. כל אחר צהריים, בשלב זה או אחר של אחר הצהריים, ריסוס נדיב “מבשם” את האוויר.
מצוטט מילה במילה: “גלייד מביא לביתך את הריח העדין של לבנים שכובסו ומתנפנפים ליבוש על חבל כביסה באוויר הצח ותחת קרני השמש המלטפת”
אני חוזרת: לבנים שכובסו ומתנפנפים ליבוש על חבל כביסה. אוויר צח. קרני שמש. מלטפת.
מי כותב קופי כזה?
(או שאולי זה קופי פייסט לטקסט משנות ה-80?)
והרי בינינו, כולנו יודעים שלספריי הזה יש את הריח של ה-*** מוטמע בתוכו.
Embedded.
Leave a Reply