זאת לא הפעם הראשונה שזה קורה, היו כבר רעידות עולם במקסיקו שדווחו בטוויטר, אבל זה די מדהים.
המידע הראשוני על רעידת האדמה שהיתה היום בסין יצא לעולם בעזרת טוויטר. טוויטר הוא שירות שקשה להבין את טיבו. אני לא מכירה הרבה טוויטריסטים ישראלים ומסתבר
שקהילת האובר-גיקים בארה”ב היא מצד אחד די לבד בסיפור ומצד שני מייצרת לא מעט רעש סביב העניין.
בגדול, אפשר לומר שזה מסנג’ר שמדברים בו הרבה אנשים ביחד, שלא לומר 23,000 איש ביחד במקרים מסויימים. הרושם שנוצר הוא שמדווחים על מה נאכל בארוחת הצהריים ואיזו תוכנה נפתחת במחשב של המשתמש וכמובן עם איזה איש חשוב נפגשתי לקפה. הייחוד הוא ממשק הסלולר שמאפשר לשלוח ולקבל את אותן הודעות צריכת הפיצה לקהל המאזינים.
בפועל, המידע היום על רעידת העולם הגיע לטוויטר לפני שהוא הגיע לניו-יורק טיימס, ל-BBC או למרכז רעידות האדמה בארצות הברית (שזה אפילו קצת מדאיג).
אני לא מאמינה שאם אני הייתי ברעידת אדמה הייתי רצה למחשב לדווח לחבריי בטוויטר על המצב או מסמסת בזריזות מהנייד. אבל העובדה היא שאני לא הנורמה או שאני כן הנורמה ומספיק שני סינים משוגעים בצד אחד ואמריקאי אחד משוגע בצד אחר כדי להתחיל להריץ את המידע.
בהמשך הגיעו גם תמונות, וידיאוים, דיווחי גולשים נוספים – דיווח עיתונאי מקיף.
פעם, כשנפש העיתונאי פרצה באזרח נאמן היה עליו לחייג לטלפון האדום של גל”צ (שמי יודע מהו) כדי שעורכי התחנה הצה”לית יחליטו אם ומתי לפרסם. מאוחר יותר התאפשר גם לשלוח מייל אדום לאתרי חדשות ומאוחר עוד יותר גם לשלוח סמס לאותה מערכת חדשות.
אבל כל הסיפור הזה נגמר. אפשר לשדר ישירות לעולם, ללא תיווך, בזמן אמת.
צרכני המדיה בינתיים הם גיקים כבדים, הארד קור גיקים. אבל כל הגיקים זורמים לים. והים זורם לרשת האינטרנט.
Leave a Reply