אני מחפשת כרטיס טיסה לארץ קרה, מקום שעכשיו חורף בו: דרום אפריקה, אנטארקטיקה, ניו זילנד, משהו לקפיצה קטנה. קיבלתי שמיכת פוך שאני צריכה לבדוק. וזאת לא סתם שמיכה מברווזים או נוצות דחוסות של ברווזים אלא שמיכה שכל תכולתה משי. כיאה לנסיכה.
מעבר לימים, יש אנשים שישנים בלילות קרים עם שמיכות גן עדן.
לפני כמה חודשים, כשדני רופ יצא לשלג בגן סאקר הגעתי למנוחת צהריים בבית ירושלמי. רק לנמנם. התמזל מזלי ועופר בדיוק חזר מסין ועימו שמיכת פוך ממשי. מדובר בחזרה לרחם, לא פחות ולא יותר. השמיכה הזאת יודעת להכנס בין הרווחים בזכות שילוב מנצח של דקות וחום. והרכות – אין לתאר.
המציגה איננה אני
מאז חשבתי לייבא את השמיכות לארץ, הוספתי את השמיכה לרשימת הווישליסט שלי, דיברתי בשבחי השמיכה שלושה שבועות רצופים.
ובינתיים, סוף מאי. עופר שוב מבקר בסין והפעם מגשים משאלה ומביא לי שמיכת משי, שני קילו (זוהי יחידת המידה לשמיכות מסוג זה, לא איזה ז’רגון פנימי). היו רגעים שהייתי צריכה לדון בסוגיות מוסר: האם ברווז מותר מהתולעת או לאו, האם שמיכת המשי מקדמת אותי לעבר ירוקי השינה ונועלי הבד. בכל זאת יש לי עניין עם התולעות האלו. נותנת המתנה (אשת עופר והשליחה), שתזכה לחיים ארוכים, הבטיחה שאלה תולעות מיוחדות שעשו אותן ככה שגם אם יחיו, ימותו. יעני, מצפוני יכול להיות שקט. תחי ההנדסה הגנטית.
עכשיו כל שנותר הוא לחכות לחורף קר, כמו זה שהיה ב-1991 לדוגמא (או לרכוש כרטיס לארץ קרה).
Leave a Reply