הסתיו כבר מעבר לפינה ואיתו אנשים מעבירים דירות. ארגזים נארזים, מובלים ונפרקים שוב.
בארגז אחד כזה מצאתי את כל גליונות “דבר לילדים” של שנת 68′ (תשל”ח) כרוכים בכריכה קשה. יש בכריכה הקשה אין ספור פנינים, המון חן ובעיקר הרבה תמימות.
הרבה פעמים אני נזכרת איך לפני אפילו 6-7 שנים היינו מריצים שאלות בין אנשים, מרימים טלפון כדי לברר אם בשיר מסויים נאמר כך או אחרת, או מי ביצע את הגירסה המקורית של השיר של טובה גרטנר. היום, אני לא חושבת פעמיים לפני חיפוש מהיר באינטרנט – לכל שאלה תשובה.
לפניכם, המדור “לשרותכם”, שעונה על השאלה, מה הייתי עושה בלי אינטרנט: לוקחת עט ונייר וכותבת את השאילתא, ובמקום להפנות אותה לגוגל, מכניסה למעטפה ושולחת ל”דבר לילדים”. שבוע לאחר מכן, הודעתי תתפרסם ובצד השני, יתיישב ילד בקיבוץ רביבים ויכתוב לי בכתב ידו המשורטט את מילות השיר “לכל אדם כוכב יש בשמיים” ו”יום א’ בשבוע“.
או יארוז לי גור ארנבת:
“לשרותכם” מחליף לא רק את גוגל ואת תוכנות שיתוף הקבצים, אלא גם את וויקיפדיה:
והכל בניחוח צבאי (בכל זאת, אלו ילדי 68′ שצריכים קצת לחגוג את שאננות פוסט ששת הימים):
אבל לא רק:
Leave a Reply