הובטח פוסט סיכום נסיעה ואמנם כבר עבר זמן, אך מטעמי חוסר מחוייבות חדשותית הנה הוא, אוסף הגיגים פרובינציאלי מעבר לאוקיינוס.
1. מולדת האפטר אייט
מקום שבו מעריכים את השילוב של שוקולד עם מנטה הוא מקום תרבותי. תרבות עם מורשת, מורשת עם תרבות. זאת ההתרגשות המרכזית שלי מהבירה האנגלית. שוקולד עם מנטה ושוקולד עם תפוז.
זוהי מהות הגלובליזציה הלוקאלית בעיני: את כל המוצרים אני מכירה – מגנום, קיט קט, שוקולד אוויר – ואת כולם אני יכולה לקבל בגירסת המנטה, מותאמת לתושבי המקום ולי.
הוכחה נוספת לתרבותיות היא הכבוד המופנה לרוכבי האופניים, או יותר נכון לאופניים עצמן. כמה אופניים יפות ראיתי!!! (יודעת, אופניים זה בזכר. סגרנו כבר את הפינה הזאת. מבחינתי – נקבה) לא רק שכמעט נדרסתי בכל פינת רחוב בגלל המבט שנמשך אוטומטית שמאלה (מי היה מאמין כמה חזק ההרגל הזה – כשחציתי והסתכלתי ימינה הייתי בטוחה שמגיע רכב דוהר בגבי) אלא גם מבטים שהוצמדו לאופניים סיכנו את מקלידת שורות אלו.
שיא הביקור היה לייב דיגניישן. זר לא יבין. מדובר בגיקיות מהדרגה הניתנת לילדים אנגלים בני 15 שלא ראו אור שמש מימיהם. קווין רוז, מייסד דיג ומושא הערצה ותיק שלי, ואלכס אולברכט הגיעו לבמה וקצרו תשואות היסטריות מידיים של זבי חוטם, אלפים במספר, בנים ברובם המכריע (פרט ל-7 בנות) ונתנו סשן נהדר. אציין ואסייג שוב – זר לא יבין.
2. מולדת האפשרויות הבלתי מוגבלות
מרחק עשרת אלפים מילין, האייפון הרגיש בבית (יש לזה פירוט טכנולוגי עתיר מידע מבוסס, שמור במערכת לכל דורש), בעיקר בחמש חנויות אפל שביקרנו בהן (הידעתם שבחנות אפל כל מוכר הוא למעשה קופה מהלכת? מדהים!) והדגים ניצול מרשים של יכולות טכנולוגיות. המלצות על מסעדות בקירבת מקום, שכבות מידע על מפה (מיקום כל סניפי אולד נייבי, סתם דוגמא) וטוויטר Like it ought to be.
אבל עם כל חיבת הגאדג’טים שלי, חזרתי הפעם בעיקר עם ממורביליה אובאמאית וספרי שולחן קפה (איך התרגום?). על כולם אני ממליצה, בחום.
ספרי קפה שולחן הם מילה יפה לספרי שירותים וכל שירותים צריכים את הבאים:
Stuff white people like – the unique taste of millions
Barack Obama – Paper dolls
והתובנה החשובה ביותר היא ששוב חיזקתי את עמדתי ברצון (אני באמת רוצה) להיות כושית. בתקווה לא להשמע גזענית – מדובר בגזע עליון.
אקזיביט A, B ו-C יור הונור:
תנועות אגן – א’:
תנועות אגן – ב’:
המציגה איננה אני, למרות שהייתי רוצה להיות אני
תנועות כתפיים ג’ – לא ניתנות להטמעה – הקלקת חובה – כאן
ואם כבר באובאמה עסקינן, כמה לינקים. כי אני יכולה לפתוח בלוג רק בעניין הזה, וכדי לסגור את הפינה הזאת רק לקט:
סט תמונות מרהיב בפליקר, אובאמה לא יוכל לשלוח מיילים מהבלקברי שלו ובכלל (אני לא הייתי שורדת יום, מזל שאני לא פרזידנט אילקט), עוד סשן תמונות מאחורי הקלעים – יפה תואר וכל הכותרות כולן.
ולסיום סיומת, סוף סוף הבנתי שחמאת בוטנים היא הטחינה של האמריקאים.
Leave a Reply