ג’ימייל שיחררו לאוויר העולם לפני כמה ימים פיצ’ר חדש: פריוריטי אינבוקס.
כבר הבנתי שאני עובדת בלענות על מיילים. זה מרכז יומי, זה לוקח נתח מרכזי מהזמן, מתשומת הלב, זוהי רשימת המשימות הלא מתבצעות של חיי. מסמנת בכוכבים צהובים, מסמנת כ-unread, מסמנת כ-flag, מסמנת בלייבל. עובדת בלסמן ובלענות.
ואני לא היחידה. יש אתרים שמקדישים את עצמם למאבק חברתי למען מיילים קצרים (עד 3 פיסקאות) ויש חברות כמו גוגל שבאות לנסות לעזור ולמיין לנו את המיילים (באופן אוטומטי כמובן) כך שהמיילים החשובים יופיעו למעלה, בולטים היררכית, והמיילים הקצת פחות חשובים קצת יותר למטה וה-unread-not-important דחוקים בסוף הרשימה. וכל היתר.
Woohoo! You’ve read all the important messages in your inbox
המציג איננו המייל שלי
על פניו – גאוני. והאמת היא שגם באופן מעשי. הבעיה היא לא של גוגל או של ג’ימייל או של האלגוריתם (למרות שגם הוא מגהק ומחביא חברות ילדות לפעמים ב-everything else). הבעיה היא אצלי. פיצ’ר קטן ומתוחכם לימד אותי דבר או שניים על עצמי.
זה לא שלא ידעתי את זה קודם. אני שנים מואשמת בכך שלא הפנמתי כראוי את הפרק על עיקר וטפל של “שכונת חיים”. פרק שבו צחי, או ילדאחרבעלשםדומה, מתעמק במסגרות התמונות במוזיאון במקום בתמונות עצמן (אפילו נדמה לי שכבר ציינתי את זה בפוסט ישן שנאבד בארכיוני הביטו). אבל לראות את עצמי פעם אחר פעם ניגשת *קודם* למיילים המקוטלגים תחת Everything else ולא למיילים המקוטלגים תחת Important and Unread זאת חווייה תקדימית ואינשאללה מכוננת.
למרת שיש הגיון מאחורי הדברים. אני מעדיפה להיפטר קודם מהדברים הקטנים והפשוטים: המיילים שאפשר לעשות להם דליט, המיילים שדורשים ריפרוף קטן, מאשר להתמודד עם המיילים שדורשים לחשוב, להקליד ולהתנסח. שלא לדבר על המיילים שדורשים להעלב, להתרגש ולשמוח.
ובעניין אחר לגמרי – אבל שדורש ציון בפני עצמו – שנת תשע”א החלה לפני איזה יום יומיים. ורגע לפני שכבר אי אפשר לאחל ולבקש שהשנה הבאה תהיה עדינה איתנו, הביטו חושף לינק-אח: שנהטובהטובה.קום.
[פרויקט נוסף מבית היוצר של IMHO (שנת הקמה 2009. בעלות, מייסדות, הפקה, ארט וקופי: יעל ואני). הדפים מתוך “העולם הזה” שנת 1976 ומתוך “לאישה” שנת 1968. ההדפסים נעשו בבעלי המלאכה, שזה ללא ספק המקום לגלות בו שהפינס איז דפוס רשת.]
אגב, שוב הגיע סתיו. סתיו מספר 4 בהביטו [סתיו 1, סתיו 2, סתיו 3]. חגיגות יום ההולדת של הפעוט הזה (שחוגג את יום הולדתו השלישי) מעבר לפינה. נדמה לי שבעקבות שינוי התדירות פה ובעקבות החגים, נחגוג בעדינות – בשיר סמלי. הופ, הופ, טרללה. מסיבה וירטואלית לכבוד הביטו עם הדי. ג’יי מספר אחד ברשת.
Leave a Reply