כשליחת הציבור הנאמן יצאתי לבדוק עוד אתר. כמו שוטרת מוסווית נרשמתי, צרכתי והרי המוצר המוגמר לפניכם. בסך הכל מדובר בעוד אתר ליצירת פלייליסטים עם ניחוח שנות השמונים בצורת תבניות של קלטות. אבל לא מקסים?
כחלק מתמיכתי ואהבתי לטכנולוגיה זו או אחרת החלטתי להקדיש את המיקס הראשון שלי לעניין. בכל זאת, מדובר כאן בבלוג שעוסק בטכנולוגיה אבל עם נשמה. ואם זאת לא דוגמא לטכנולוגיה עם נשמה, מוטב אניח את מקלדתי לנפשה.
המיקסטייפ נפתח בשירם האלמותי של סיימון וגרפונקל – קודאק כרום – ששרים תהילה לסרט צילום. משם אני מתדרדרת לשירים שהם אמנם רלוונטיים אבל פחות משתאים מגודל התענוגות. ואגב, בחיפושי ההשראה לשירים נוספים נתקלתי בלא מעט זוועות (מבט בשיר דוט קום או ווינדוז 98 יכול להבהיר). קשה היא עבודת התחקיר. אך היה גם גמול בצידה.
דיז אר דה גוד דייז, אנחנו חיים כמו שרק מלכים חיו לא כל כך מזמן. ואני מודה למי שצריך להודות, שעם כל הצער שבזמנים ועם כל גנבי האופניים ועם כל הזיהום וכל עבדות ההייטק, על שעשני בזמן שעשני.
שני מאמרים מוסגרים:
א. הרשימה ניתנת לעריכה. אני יכולה בכל רגע נתון לגשת, לשנות סדר של שירים, להוסיף ולהוריד. כל המלצה תיבחן, תישקל ואולי תיכנס למיקסטייפ אהבת הטכנולוגיה הראשון בישראל.
ב. ורק דעו, שזוהי הפסקה מתודית בלבד בכתיבה על המשך נושא האופניים. הסאגה ממשיכה, הרכישה בעיצומה, פוסטים רבים בקנה. יש הרבה על מה לדווח.
Leave a Reply