לאלתר.
תראו מה זה מדינה מתורבתת, מה זה כבוד, מה זה מורשת. כנראה מזג האוויר מצליח לתרבת ולדכא במקביל.
בהמשך לסאגת האופניים וההבטחה לכתוב עוד ועוד על האופניים החדשות (Allez Allez של Specialized עם כידון ישר ליצירת אופניים היברידיות, או בתרגום חופשי – יאללה יאללה) אני מקדישה פוסט שלם למושב. תמיד מדהים שלא משנה לאיזה תחום נכנסים, מדובר בתחום רחב שאפשר להעמיק בו שנים אם מתעקשים. ונראה לי שאין יוצא מן הכלל לכלל הזה. ברור שעל אופניים אפשר לדבר ימים ושיש מגזינים ואתרים וספרות שמוקדשת אך ורק לנושא. היופי הוא שבכל פרט באופניים אפשר להתעמק ימים, חודשים ושנים – אה לייף טיים.
ולמושב, כבוד משל עצמו. התעקשות רבתית של כל המוכרים בחנות, פלוס הידיעה על עצם קיומו של מושב ברוקס שיכנעו אותי להשקיע עוד כמה שילינגים במושב אנגלי בעל מסורת.
יכול להיות שהכיסא הזה הוא קונספירציה. אין לדעת. כשנוגעים בו מרגישים מושב אבן, ומסביבי עשרה אנשים שמתעקשים בתוקף שמדובר בכיסא האופניים הרך ביותר. ולא רק מוכרים ומשווקים, אלא גם צרכנים וגם יודעי דבר. מטריקס של האופניים.
הטענה היא שהוא אמור להתרכך, שהתחת שלי אמור להטביע בו את חותמו כך שנהיה סיר ומכסה, מושב ותחת המתאימים זה לזה. העור יתרכך.
עם חזרתי לעמדת המחשב, בדקתי מה קורה באתר של חברת Brooks. מסתבר שמדובר בחברה שקיימת מסוף המאה ה-19 עם היסטוריה של ייצור אוכפים לסוסים. בשלב מסויים הבן הצעיר מאס ברכיבה על מושב עץ (!) באופניו ויצר מושב עור בהשראת האוכפים הלוהטים.
ולמה אני כה מתרגשת מהמסורת והכבוד? באתר יש קטלוגים משנת 1899, אלף שמונה מאות תשעים ותשע במילים. קבצי PDF מונחים להם לצפייה מענגת לכל דורש. בזכות היותי חרשנית, הטענתי לדוגמא את קטלוג 1903(ביו-טיוב של הקבצים), עם הדגמים החדשים לנשים ולגברים. כבר אז היו כאלה שניסו לגנוב את המותג ובעמוד 55 בקטלוג מצורפת אזהרה בנושא.
איזה פונטים, איזו גרפיקה, איזה יופי, אלוהים שיעזור.
(למעמיקים – בתוך האתר, תחת קטגוריית Heritage, קיימת תת קטגורייה Yesteryear Catalogue Collection)
Leave a Reply