דוז פואה

הזמן עצר מלכת.
מצד אחד, מטיסים אנשים לירח, מגלים כוכבים חדשים ותרופות לאיידס ומצד שני – האירוויזיון. אירוויזיון 2008, או ליתר דיוק – חצי גמר האירוויזיון 2008, נראה אחד לאחד כמו אירוויזיוני העבר. מנחים בלגרדים משועשעים, אורות בצבעי הקשת על הבמה, חליפות לבנות, קטעי מעבר הזויים, העמדות מגוחכות וזמרי ליווי ששייכים לקהילה.
יכול להיות שזה בעצם רק ביטוי חזק ומוחלט של הקאמבק המלא של שנות ה-80 שמבלבל אותי וגורם להופעה הזאת להזכיר לי את כיתה ד’.

כמה שעות אחרי תום ההופעה כבר כל השירים ברשת האינטרנט, ברחבי היו-טיוב. קל לאמבד כמה ראיות מפלילות.

מלאכים אזרביז’אנים:

קבוצה אסטונית שמדלגת בלי קשר לזמן ובלי קשר למקום בשיר עם הומור של הבטלנים:

ואיך אפשר בלי בועז (בלי מעודה בשבילכם) ששר נוסחה מנצחת: קצת דרמה, קצת קצב, התכווננות מלאה לשיא, 5 גברים ברקע, קצת מזרחי, קצת אנגלית והרבה שרירים. אני מוכנה להמר בלב די שלם על העשירייה הפותחת ובלב חלקי על השלשה.