אז כמו שהבטחתי, לא קיימתי.
לא מצאתי את הזמן לעדכן את הבלוג, לעמול על מילים ולחתוך פיקסלים וכל זאת למרות שנתקלתי בלא מעט רגעים-שווי-פוסט.
חזרתי הישר לאחרי החגים והיום טעיתי בדרך לעבודה, מעניין מה פרויד היה אומר על זה. אך בדרכי, הצטלמה לי זאת התמונה, מגראונד זירו אחד לגראונד זירו שתיים אפס:
מעניין מה פרויד היה אומר על זה.
בתיקיית הטיוטות מתבשל לו פוסט סיכום אירוע מלווה בצילומי צבע מרגשים, אך בינתיים אציין את השורה התחתונה ואפתח בבשורות הקשות: האייפון לא שרד את הטיול הזה.
אחרי אלפי נפילות לאספלט ישראלי מחוספס מגובה שני מטר ללא שריטה וללא חבלה, דווקא השטיח מקיר לקיר באוניברסיטת Rutgers או למעשה חתיכת פלסטיק של הכיסא על השטיח ניפצה את זכוכית אייפוני היקר, בנפילה מגובה אפס.
החלטתי לוותר על התיקון במחיר מבצע של 330 דולרים אמריקנים (שעם כל הכבוד לשער הנמוך ויש כבוד, זה מחיר גבוה מאייפון חדש). מכיוון שהמכשיר לגמרי עובד אני הולכת על מראה הטלפון השבור (ומחפשת משמעות למקרה). הלוק הצבאי לאייפון.
שיהיה לכולנו מחזור שמח.
Leave a Reply