אינסטנט נוסטלגיה

בלי להתבלבל אני מוסיפה את מדפסת ה-zink הזאת לרשימת הווישליסט שלי.

מצלמות פולורויד תמיד מצליחות להכיל את קסם הצילום בתוכן. משהו ביכולת הזאת לצלם ומייד להתבונן בתמונה מייצר נוסטלגיה אינסטנט. לא פעם מצאתי את עצמי באירוע חברתי, פיקניק משפחתי או ביקור בבירה אירופאית מתבוננת בתמונת פולורויד שיצאה לפני רגע ממצלמת הפולורויד הקלאסית ומתגעגעת. מתגעגעת ל-20 שניות קודם. המסגרת הלבנה, חוסר הפוקוס, התמונה הפיזית ביד שומרים על הרגע במובן הכי אימהי של המילה. Capture the moment.

בעידן שבו מצלמים בעיקר לתיקייה על הדסקטופ ובימים טובים גם לפליקר, יוצא לא פעם לשכוח שאפשר גם להדפיס.
פולורויד מנסים לשחזר את ההצלחה ומייצרים מדפסת בגודל בקבוק משקה אלכוהולי, כזה שנכנס לכיס, שיכולה להדפיס תמונות מהפלאפון (אלחוטי, בלוטות’ – כמו מלכים) או להתחבר למצלמה הדיגיטלית. התמונה בגודל כרטיס ביקור (כשממזערים את העולם, צריך לזרום) וזוהי לא סתם תמונה, אלא תמונה שאפשר להדביק. יעני – מדבקה.

אין עוד להשיג בחנויות המובחרות – רק בסתיו, שמי יודע מתי הוא יגיע. אני כבר בקושי מצליחה לעקוב אחרי עונות השנה. לכשיגיע – מדפסת תעלה כמאתיים דולרים ירוקים והדפסה תעלה כ-30 סנט. עלות שאני מוכנה לספוג כדי להתגעגע לרגע שלפני הרגע שהוצאתי 30 סנט.