Category: שנות האלפיים
-
לכל אייקון יש שני צדדים
תחת הכותרת “כל יום לומדים דבר חדש” אני מביאה היום את תמונת לוח השעונים – אקזיביט A, יור הונור. הידעתם שהצד שבו נמצאת הידית של אייקון תחנת הדלק מייצג את הצד שבו נמצא הטנק של הדלק באוטו ושאליו צריך לחתור כאשר נכנסים לתחנה?!? יעני, ברכבי, טנק הדלק נמצא מימין ולכן עליי להכנס למסלול שמאל בתחנה…
-
דור דור ודורשיו
יצא אייפון חדש. לא שלא ציפינו לו, אבל בכל זאת זו סיבה מצויינת לסערה ברשת, לכתיבת אלפי פוסטים, לדיון נוסף במצגות של הוד סטיביותו, לחשבון נפש צרכני. האייפון (דור 1, יש לציין עכשיו) יצא לעולם ביום הולדתי ה-31, ב-29.6.07. זה סימן – אם מכשיר חוגג יום הולדת יחד עם בן אדם – they were meant…
-
ירוק מבחוץ, אדום מבפנים ומתקרר בשמש
שלושה ימים בלי אייפון, בלי מחשב, בלי אימיילים, בלי תקשורת לעולם החיצון. והאמת היא שזה לא היה כזה נורא. ברגע שאין את הפיתוי אז החיים סבבה גם בלעדיו, וזה הרי נכון לעוד הרבה מאוד פיתויים. נסעתי לטיול בירדן. אין מה לומר, המדבר שלהם ירוק יותר, מימי יותר, כחול יותר, צבעוני יותר, גבוה יותר וכל זה…
-
דוז פואה
הזמן עצר מלכת. מצד אחד, מטיסים אנשים לירח, מגלים כוכבים חדשים ותרופות לאיידס ומצד שני – האירוויזיון. אירוויזיון 2008, או ליתר דיוק – חצי גמר האירוויזיון 2008, נראה אחד לאחד כמו אירוויזיוני העבר. מנחים בלגרדים משועשעים, אורות בצבעי הקשת על הבמה, חליפות לבנות, קטעי מעבר הזויים, העמדות מגוחכות וזמרי ליווי ששייכים לקהילה. יכול להיות שזה…
-
פוסט ג’ורנליזם
זאת לא הפעם הראשונה שזה קורה, היו כבר רעידות עולם במקסיקו שדווחו בטוויטר, אבל זה די מדהים. המידע הראשוני על רעידת האדמה שהיתה היום בסין יצא לעולם בעזרת טוויטר. טוויטר הוא שירות שקשה להבין את טיבו. אני לא מכירה הרבה טוויטריסטים ישראלים ומסתבר שקהילת האובר-גיקים בארה”ב היא מצד אחד די לבד בסיפור ומצד שני מייצרת…
-
שוטרים וגנבים גירסת 2008
אם היינו רואים את זה ב-24 או בג’יימס בונד, היינו אומרים: “נו, באמת, עשו אותי באצבע?”, “אי אפשר לעשות את זה באמת”. אבל עובדה – אפילו הניו יורק טיימס כתבו על זה. סיפור שהיה, כך היה. במחוז ווסצ’סטר קאונטי (מחוז עשיר שבדרך כלל לא עושה הרבה רעש ומפתיע שלא גונבים שם יותר על בסיס יומי,…
-
יום הזיכרון, גירסת 2008
קשה לי לדמיין את הישיבה בעירייה שבה החליטו שכדאי לשים אנדרטת זיכרון וירטואלית בצפון פארק הירקון, בואך הנמל. זה תחביב ידוע ואהוב שלי: לנסות לדמיין את תהליך קבלת ההחלטות של אירגונים, או את הישיבה עצמה שבסופה נוצר אלמנט תמוה במיוחד כמו הדוגמה שבוא תבוא (אחת הישיבות המדומיינות היא של הנהלת בית החולים תל השומר באותו…
-
כשנגמר האינטרנט
חזון אפוקליפטי בפרק של סאות’ פארק: האינטרנט כמשאב מוגבל, כמו הנפט, והגענו ליום הדין. תושבי סאות’ פארק נוסעים מערבה בנסיונות לקושש שאריות אינטרנט. בקטע המוטמע, אנשי הממשל הפדרלי במשא ומתן עם האינטרנט בנסיון לגרום לו לחזור. הזדהות מלאה בצד הזה של האוקיינוס. והפרק המלא (באופן חוקי (!) עם שתי פרסומות באמצע)
-
זה רק אני ושומר המסך שלי
פליקר, אתר שיתוף התמונות האהוב עליי ומקום העבודה העתידי שלי, מאפשר להעלות גם וידיאו, לא רק תמונות. כולם מדברים, מבקרים, כועסים, מוחים, מקימים קבוצות מחאה, דורשים דונאטס (וגם מקבלים). שאני אשתוק? אני מתה על פליקר וגם פליקר אוהב אותי ואני חושבת שגם ההטמעה של הוידיאו לעילא ולעילא. ההגבלה לדקה וחצי של וידיאו מייצרת גבולות חדשים…
-
ועידת האינטרנט של ישראל מציגה: סמסים זה פאסה
השנה שנת 1969, השעה שעת צהריים. דה-מרקר (או כמו שאמא שלי קוראת להם – המרקר), החליטו לתזכר סמסית בקשר לוועידת האינטרנט הגדולה בישראל. אלו היו ימים של שאננות, קצת אחרי מלחמת ששת הימים ואולי בגלל זה נשמט התוכן מההודעה. או אולי, ברצף אווירת המלחמה, המידע הוצפן. וכדי לסיים בסגנון חידת חמיצר דומה, אני אהיה הבחורה…