Mindblown: a blog about philosophy.
-
Untitled #1
מצלמה חדשה, פריים ראשון (עם אופציה הורסת הורסת הורסת ל-Time Lapse. בקרוב, באתר הקרוב למקום מגורך)
-
פוסט ג’ורנליזם
זאת לא הפעם הראשונה שזה קורה, היו כבר רעידות עולם במקסיקו שדווחו בטוויטר, אבל זה די מדהים. המידע הראשוני על רעידת האדמה שהיתה היום בסין יצא לעולם בעזרת טוויטר. טוויטר הוא שירות שקשה להבין את טיבו. אני לא מכירה הרבה טוויטריסטים ישראלים ומסתבר שקהילת האובר-גיקים בארה”ב היא מצד אחד די לבד בסיפור ומצד שני מייצרת…
-
שוטרים וגנבים גירסת 2008
אם היינו רואים את זה ב-24 או בג’יימס בונד, היינו אומרים: “נו, באמת, עשו אותי באצבע?”, “אי אפשר לעשות את זה באמת”. אבל עובדה – אפילו הניו יורק טיימס כתבו על זה. סיפור שהיה, כך היה. במחוז ווסצ’סטר קאונטי (מחוז עשיר שבדרך כלל לא עושה הרבה רעש ומפתיע שלא גונבים שם יותר על בסיס יומי,…
-
יום הזיכרון, גירסת 2008
קשה לי לדמיין את הישיבה בעירייה שבה החליטו שכדאי לשים אנדרטת זיכרון וירטואלית בצפון פארק הירקון, בואך הנמל. זה תחביב ידוע ואהוב שלי: לנסות לדמיין את תהליך קבלת ההחלטות של אירגונים, או את הישיבה עצמה שבסופה נוצר אלמנט תמוה במיוחד כמו הדוגמה שבוא תבוא (אחת הישיבות המדומיינות היא של הנהלת בית החולים תל השומר באותו…
-
כל בית צריך מסגרת
הרבה פעמים אני מגיעה למסקנה שלמרות המחשבה הטבעית שמסגרת זה לוחץ/זה סוגר/זה לא נעים לי – כולנו צריכים מסגרת. ועל אחת כמה וכמה, אני אומרת את זה בתור בוגרת החוג לצילום במכללת הדסה. כל מה שצריך זה מסגרת. אינטראקציות שלט-אנשים בחסות גוגל:
-
Welcoming Scent of Home
אני שמחה לבשר על קטגורייה חדשה: מסודרים. קצת מחיי ההייטק, לאלו שעדיין עוסקים בעבודות כפיים, כראוי לכולנו (כפיים, כפיים). כיאה לסטארט-אפ צעיר אנחנו יושבים בווילה בצפון תל אביב. בריכה אין (אבל לשכנים יש), גינה יש, שירותים אחד. מתחיל להתגבש הווי, דינמיקות בין אנשים, מתחילה להתגבש קבוצה. בשירותים מונח לו, בתמימות מחשידה, ספריי Glade. כל אחר…
-
ארנבים ונהנים
לא ממש הצלחתי להבין אם זה אמיתי או לא, אבל מסתמן שכן. אלו כל הארנבים כולם שגודלו על ידי בטי צ’ו וזכו בתחרות ארנבות אנגורה אי שם בשנת 2003. למי שמפקפק עמוד הזנים ב – אתר אגודת מרבי הארנבים המתרבים. דרך | נקסט נייטצ’ר
-
כשנגמר האינטרנט
חזון אפוקליפטי בפרק של סאות’ פארק: האינטרנט כמשאב מוגבל, כמו הנפט, והגענו ליום הדין. תושבי סאות’ פארק נוסעים מערבה בנסיונות לקושש שאריות אינטרנט. בקטע המוטמע, אנשי הממשל הפדרלי במשא ומתן עם האינטרנט בנסיון לגרום לו לחזור. הזדהות מלאה בצד הזה של האוקיינוס. והפרק המלא (באופן חוקי (!) עם שתי פרסומות באמצע)
-
מצא את ההבדלים
זה פראנק, אושיית אינטרנט, אירגן משחק בשם Color Wars, שאמור להתכתב עם פעילות דמויית מחנה קיץ של אמריקאים, רק בטוויטר. המשימה האחרונה היא YoungMe – NowMe שזה תמיד תענוג. אותי מקסימים המקרים בהם האנשים נראים אותו דבר בתינוקותם ובבגרותם. מחירות לעבדות, ולהפך. ולחרשנים, זה פראנק ב-TED.com, The Show, והצפרדע
-
זה רק אני ושומר המסך שלי
פליקר, אתר שיתוף התמונות האהוב עליי ומקום העבודה העתידי שלי, מאפשר להעלות גם וידיאו, לא רק תמונות. כולם מדברים, מבקרים, כועסים, מוחים, מקימים קבוצות מחאה, דורשים דונאטס (וגם מקבלים). שאני אשתוק? אני מתה על פליקר וגם פליקר אוהב אותי ואני חושבת שגם ההטמעה של הוידיאו לעילא ולעילא. ההגבלה לדקה וחצי של וידיאו מייצרת גבולות חדשים…
Got any book recommendations?